פסק-דין בתיק פש"ר 19634-09-10

א.         מבוא

1.         בפני שתי בקשות להכרזת חייבים, שהם בני זוג, פושטי רגל. מדובר בבני זוג שנשאו זה לזה             בשנת 1997 ולהם ארבעה ילדים קטינים. שני בני הזוג לא סיימו 12 שנות לימוד.

            ביום 1.3.2011 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסי החייב בגין חובות מוצהרים בסך 2,782,711 ש"ח ל - 38 נושים.

            על החייב הושת צו תשלומים חודשי על סך של 500 ש"ח החל מיום 1.4.2012.

            נכון למועד הגשת דוחות בעלי התפקיד, בעניינו של החייב, הוגשו נגד החייב 23 תביעות חוב על סך כולל של 2,719,409 ש"ח, מתוכם סך של 6,397 ש"ח חוב בדין קדימה למס הכנסה צפת.

            החייבת,  הצהירה בבקשתה על 7 נושים ועל סך חובות של 1,380,485 ש"ח.

            על החייבת הושת צו תשלומים חודשי על סך של 300 ש"ח החל מיום 1.7.2012.

            עד מועד הגשת דוחות בעלי התפקיד הוגשו כנגד החייבת 8 תביעות חוב בסך 1,722,468 ש"ח מתוכם סך של 6,397 ש"ח הינו חוב בדין קדימה למס הכנסה צפת.

2.         לטענת החייבים חובותיהם נוצרו בשל כשלון עסקי. החייב שעבד בעבודות מזדמנות החליט בשנת 1998 להקים בכפר ראמה סופרמרקט. לטענתו בהתחלה הוא עשה חייל בעסקיו ואולם בשל אי כיבוד שיקים של לקוחות ותרגילי עוקץ שביצעו לקוחות אחרים נקלע החייב לחובות. לטענת החייב בשל כך לא היה באפשרותו לפרוע הלוואה בסך 300,000 ש"ח שלקח לצורך פתיחת העסק מבנק דיסקונט לישראל בע"מ. להלוואה זו ערבה אשת החייב ועניין זה סיבכה בחובות.

3.         לטענת החייב הוא שב לעבודה בעבודות מזדמנות כשיפוצניק ואולם בשנת 2007 הורשע ונכלא בשל הרשעה בביצוע עבירות אלימות, על פי תלונה שהגישה אם אשתו. לטענת החייבים מדובר בתלונת סרק.

4.         לחייבת לא היה מושג כיצד הסתבכה בחובות פרט לעובדה כי ביקשה לסייע לבעלה בעסקיו וביצעה כל הנדרש ממנה לרבות חתימה על ערבות.

5.         החייבת לא עבדה מעולם מחוץ לביתה ולמרות זאת ערבה לחוב הסופרמרקט ולחובות בעלה למספר ספקים.

6.         שני החייבים טענו כי בתחילה נוהל עסק הסופרמרקט כעסק עצמאי ולאחר מכן באמצעות חברה. עוד נטען כי לצורך פתיחת העסק השתמש החייב גם בסכום של 150,000 ש"ח שקיבל ממכירת מקרקעין של אביו.

ב.         עמדות בעלי התפקיד

1.         בעלי התפקיד מתנגדים לבקשת החייבים וטוענים כי החייבים לא המציאו הסברים מספקים לקבוע כי חובותיהם נוצרו בתום לב. נטען גם כי התנהלות החייבים בהליך אינה בתום לב. נטען כי החייבים מסתירים מידע רלוונטי ואינם ממציאים מסמכים כנדרש. נטען כי החייבים אינם ממציאים דוחות אלא באיחור וללא אסמכתאות מספקות.

            עוד נטען כי החייבים בעודם בהליך עושים שימוש בשיקים לתשלום חובות למועצה.

            כן נטען שהחייבים מסרו גרסה סותרת באשר לשימוש שנעשה על ידי התא המשפחתי ברכבים ונטען כי באופן לא ברור החייב משכן זכויות ברכבים לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט.

2.         עוד נטען כי לא הומצאו מסמכים המאשרים גרסת החייב כי הגיש דוחות שוטפים למס הכנסה. נטען כי לא הוצגו דוחות עסקיים ולא הוצגו אסמכתאות המאשרות קבלת סך של 150,000 ש"ח ממכירת מקרקעין השייכים לאבי החייב. לא הוצגו אסמכתאות המאשרות גרסת החייב כי השקיע בעסק סך של 450,000 ש"ח.

3.         נטען כי החייבת לא יצרה חובות בחוסר תום לב וחובותיה נוצרו רק נוכח מחויבותה המשפחתית ודרישת בעלה כי תסייע לעסק בדרך של חתימה על ערבות. יובהר כבר עתה כי נכונות החייבת לחתום על ערבות ולהכנס למחויבות כלכלית ביודעה כי היא אינה מסוגלת לפרען בעצמה והיא כלל אינה משתכרת למחייתה ואין לה יכולת להבין ולבדוק טוב התחייבות אלו הינה בעיתית.